הכנסת שותפים והסדרת יחסים בעסק למתן שירות אישי: אדריכלות, הנדסה וכו

הצגת הבעיה

לפני כ- 20 שנה נקראנו בבהילות לפגישה עם שני לקוחות חדשים, בעלים של משרד תכנון גדול ושמענו את סיפורם המצער: שני הלקוחות צורפו כשותפים במשרד תכנון אשר לימים הצליח ושגשג והעסיק עובדים רבים. מיסד המשרד ושותפם מזה שנים רבות חלה כשנה קודם במחלה סופנית והצדדים סגרו ביניהם את תנאי רכישת חלקו של השותף במשרד והיקף הסכומים שיועברו ליורשיו. אלא שלפני שפרטי ההסדר סוכמו סופית ונחתמו, נפטר השותף במפתיע. את השותף שנפטר אהבו הלקוחות בכל ליבם, הסתדרו עמו מצוין והעריצו את מקצועיותו ואישיותו. אלא שמאותו רגע, נאלצו הלקוחות לבוא בדברים עם אלמנתו של השותף, אשת ריב ומדון, עמה לא הסתדרו. כל נסיונות הלקוחות לסגור את פרטי ההסדר עם אלמנת השותף לא צלחו, כל נסיונות הלקוחות להסביר לאלמנה כי העסק הינו עסק למתן שירות אישי וכי לאלמנה, מורה בהשכלתה, אין מה לתרום לעסק בתחום התכנון, לא עזרו. האלמנה ביקשה להתמנות כמנהלת בחברה ולקבל את חדרו של בעלה ! רק לאחר מספר הליכים בבית משפט ו- 3 שנים של עגמת נפש מיותרת לכל הצדדים, נאותה לבסוף האלמנה למכור את מניות בעלה בעסק בשווי ראלי, והפרשה הגיעה לסיומה.

סיפור זה, כמו גם סיפורים רבים אחרים אותם ליווינו ב- 20 השנים האחרונות, מדגים את המתח הקיים בין הרצון המוצדק של שותפי המשרד כי רק מי שעוסק בפועל בתחום המקצועי יהיה שותף בעסק לבין יורשי השותף, אשר באופן מוצדק מבחינתם מנסים להוציא את המירב מהזכויות הקנייניות אותם קיבלו.

מתחים קיימים גם במקרים של מחלוקות בין שותפים ורצונות פרישה של אחד מהם, הכנסת שותפים צעירים לעסק על מנת ליצור המשכיות בעסק והגדלתו מחד, תוך חשש מאבדן שליטה מאידך ועוד.

מתחים אלו מדגימים את הצורך בבניית מתווה נכון לעת הקמת עסק למתן שירות אישי ו/או הכנסת שותפים חדשים לעסק קיים. בניית מתווה נכון ומתאים, עשוי לחסוך כאב ראש משמעותי בהמשך הדרך, הן במקרה של פרישת שותף קיים והן במקרה של סכסוך בין השותפים במהלך חיי העסק.

בעסקים העוסקים במתן שירות אישי, כגון הנדסה, אדריכלות ותכנון, בהם השותפים בעסק הם בד"כ אלו אשר עובדים בפועל בעסק, מומלץ להסדיר את הדברים מראש כדי למנוע תקלות צפויות בהמשך.

צורת ההתאגדות

בפני אנשים החוברים יחד להקים עסק משותף, קיימים מספר דרכים להתאגד ובכלל זה שותפות, ייסוד חברה ואף שותפות בין חברות נפרדות אשר בבעלות כל אחד מהשותפים. בחירת דרך ההתאגדות נבחרת לאחר שקילת היבטי מס, מהות העסק וצרכיו ושיקולים ספציפיים הנוגעים לעסק. לא פעם יש לשקול מחדש את צורת ההתאגדות, לאור הצרכים המשתנים, היבטי המס השונים ולפעמים אף שינוי צורת ההתאגדות במסגרת הכנסת שותפים חדשים לעסק.

ההסכם בין השותפים

עסקים רבים מוקמים, מתמזגים או מכניסים שותפים צעירים, כאשר בלהט העשייה והאמון ההדדי, נזנח אחד החוזים הבסיסיים והמשמעותי ביותר בעסק: הסכם שותפות (בשותפות) או הסכם מייסדים (בחברה). כאשר עסקינן בחברה, יש לדאוג כי הוראות הסכם המייסדים יאומצו כחלק בלתי נפרד מתקנון החברה וכי תקנון החברה לא יסתור את הוראות הסכם המייסדים.

על אף הרצון לחסוך במשאבים בשלב זה בו הכל נראה ורוד, ועל אף הנטיה הרווחת כי "יהיה בסדר", המלצתנו החד משמעית הינה לבנות הסכם המסדיר מנגנונים חשובים בהמשך הדרך, הסכם אשר עשוי למנוע מחלוקות ועגמת נפש גדולה. כאשר הציפיות מתואמות, כאשר ההסדרים ברורים לצדדים, גם אם הצדדים אינם מסתדרים מקצועית בהמשך הדרך, הסכם טוב ימנע מחלוקות, סכסוכים ועוגמת נפש בהמשך הדרך.

בטרם הכנת ההסכם יש לתת את הדעת לכמה סוגיות מקדימות:

עם מי להתייעץ– הסכם בין השותפים רצוי שיעשה בסיוע עו"ד הבקיא בתחום ובהתאם לצורך גם תוך ייעוץ עם רו"ח הבקיא בתחום המיסוי, לצורך בניית מתווה המס המיטבי לצדדים וכן עם כלכלן / איש מקצוע הבקיא בתחום העיסוק הספציפי, על מנת לקבוע עקרונות מקובלים ומוסכמים מראש בין היתר להכנסת שותף חדש לעסק ו/או לפרישה ו/או פירוק השותפות.

ניתן למצוא באינטרנט דוגמאות להסכמים מוכנים להכנסת שותף ו/או להסכם בין שותפים. מנסיוננו, חתימה על הסכמים כאלו, ללא התאמה ספציפית של ההסכם לשותפות וצרכיה, ללא בחינה של הסוגיות המשפטיות, הכלכליות והעסקיות הרלבנטיות לעסק, עשויה כעבור זמן להביא יותר נזק מתועלת, נזק אותו יהיה קשה לתקן כאשר צצות חילוקי הדעות בין השותפים.

מועד הכנת ההסכם–

המועד הנכון לחתימה על הסכם בין השותפים הינו בתחילת הדרך, עם הקמת השותפות או החברה. דווקא בתחילת הדרך, כאשר מערכת היחסים בין הצדדים במיטבה וניתן להגיע להבנות והסדרים ראויים והוגנים, כדאי לעשות כן.

בהמשך הדרך, כאשר מתגלים חילוקי דעות, הגעה להבנות עשויה להיות כרוכה באינטרסים נוגדים, באמוציות ובשיקולים זרים ובמקרה כזה, מטבע הדברים, חילוקי הדעות יעיבו על היחסים בין הצדדים, על ניהול ותפקוד השותפות וייצרו משקעים מיותרים בין הצדדים.

דגשים שיש לתת עליהם את הדעת בעת הכנת ההסכם:

כמובן שלכל עסק ההיבטים היחודיים לו, לרבות הפתרונות הראויים והדגשים שיש לתת להם מענה ספציפי. בין היתר יש להגדיש מחשבה להיבטים אלו:

• הגדרת תפקידים בעסק לרבות קביעת מנהלי העסק ודרכי החלפתו;

• תחומי אחריות בעסק לרבות חלוקת תפקידים והתחייבויות;

• מנגנונים לפרישת שותף מהעסק;

• מנגנונים לצירוף שותפים נוספים לעסק;

• מנגנונים לשינוי חלוקת הבעלות בעסק, לרבות צמיחת השותפים הזוטרים;

• הדרך לבחירת עובדים לעסק;

• חלוקת הרווחים בעסק;

• מנגנונים לקבלת החלטות בעסק (לרבות דרישה לרוב מיוחד ו/או זכות וטו בנושאים מסויימים);

• מנגנונים לרכישת זכויות השותף בעסק לרבות במקרה שהשותף נפטר ו/או אינו ממלא את תפקידו;

• זכויות חתימה בעסק, לרבות בנקים, חוזים והתחייבויות;

• זכויות מכירת חלקו של השותף בעסק לצד שלישי ו/או הגבלתן לרבות דרכי הגבלתן;

• מנגנונים לפירוק השותפות לרבות חלוקת נכסי השותפות;

• מנגנון ליישוב סכסוכים בין הצדדים;

הכנסת שותפים מדורגת: איתור דור ההמשך

לא פעם אנו נתקלים בבעלי משרד, החוששים להכניס שותפים חדשים לעסק, הן לאור החשש מאיבוד שליטה בעסק והן מתוך החשש מהלא נודע.

אלא שבכך נתפסים אותם בעלי המשרדים לכלל טעות. בטווח הארוך, כאשר יתקרבו לגיל פרישה, לעיתים יהיה זה מאוחר מדי להכניס עובדים וותיקים כשותפים לעסק, אשר ימשיכו לתרום לפריחתו, כאשר עובדים וותיקים בעסק, אשר צברו מוניטין אישי בעצמם, כבר חשים כי ימי העסק ספורים וכי יוכלו לבנות עסק חדש בעצמם תוך "השתלטות" על לקוחות העסק הקיימים לאחר פרישת בעלי המשרד.

לשם כך, כדי לפרוש באופן נכון, מומלץ לא להמתין עם איתור דור ההמשך אלא לפעול לבניית מתווה נכון לשילובו של דור ההמשך בהסכם מדורג בעסק הצומח. כך, ניתן לבנות הסכם מודרג להכנסת שותפים לעסק, כך שבשלב ראשון ישולב העובד במערך הניהולי של העסק, בדרך כלל בשלב ראשון כעמית (למשל: שותף שכר ו/או אדריכל עמית), שם למשך זמן מסוים נמדדים כישוריו המקצועיים הניהוליים. בהתאם לאופי העסק ניתן גם לשלב יותר מעמית אחד בכדי ליצור איזון ותחרות ולעיתים לשמור אפשרויות בחירה. בהמשך ולאחר שנבחנו כישוריו בהקפדה, ניתן לקדמו למעמד של שותף צעיר בעסק עם אופק קידום לשותף בכיר בהמשך.

הדרך להסכם אינה פשוטה, מדובר בתהליך ארוך אשר עשוי לעיתים להמשך על פני שנים, החל משילוב העמית ועד להשתלבותו בפעילות כשותף בעל יכולת לפרוע התחייבויות כלפי הפורש. התועלת הכלכלית לשותף המייסד / הפורש בשילוב נכון של שותפי המשך בעסק הינה ברורה, העסק ימשיך לפעול גם לאחר פרישת השותף כאשר כל הצדדים נהנים מכך. כאשר נלווה לכך מתווה נכון היכול גם להביא לחיסכון גדול במס, התועלת הכלכלית לשותף הפורש יכולה להיות עצומה.